כשהייתי צעיר יותר, הורשיתי רק ללבוש תרסיסי גוף מבית Bath & Body Works או מהאדונים הקטנים שאתה רואה במכולת. אבל בפעם הראשונה שהורשה לי ללבוש בושם אמיתי הייתי בן 13. זה היה לנשף בכיתה ח ', וידעתי בדיוק איזה מהם אני רוצה להשיג: מלאך החלום של ויקטוריה'ס סיקרט מלאכי עדן. הרגע גדלתי ציצים, וזו הייתה הפעם הראשונה בחיי שיכולתי ללבוש חזייה שאינה חזיית אימון. אז הייתי די אובססיבי לכל הדברים של ויקטוריה'ס סיקרט. לא לבשתי אותו מאז. אני חושב שיש לי טעמים שונים מאוד מגיל 13, אז אני לא רוצה לקלקל את זה במוחי. זה היה גדול נשף.
היו לי כמה פרקי ניחוח חשובים בחיי. הרבה זמן לבשתי רק פקטור ויקטור ורולף, ואז זמן מה לבשתי פצצת ספייס, שהיא קלן הגברים. נהגתי להעדיף קולונים של גברים על פני ניחוחות של נשים כי אני אוהב ריח של גברים ואני רוצה להריח אותו כל הזמן. אבל אז, לפני כשנה -שנתיים, הייתי בספורה בלוס אנג'לס והרחתי ריח דיור ג'אדור בפעם הראשונה. הוא לא מתוק מדי, לא פרחוני מדי - רק ריח וניל מחניק. ואהבתי את זה. זה גורם לי להרגיש אישה בכל פעם שאני לובשת את זה - וזה בכל פעם שאני יוצא. אני חושב שנמשכתי לזה מלכתחילה כי תמיד אהבתי את הפרסומות ואני בעצם רוצה להיות שרליז ת'רון. אבל ברור שזה לא הדבר היחיד. ניחוח הוא כמו תספורת - הוא מאוד אישי, והוא חייב לעבוד ברגע שהוא בעצם על הגוף שלך. וזה מביא לי מחמאות בכל פעם שאני לובש אותו. אני עומד בזה זמן מה. אני חושב שאם לפרק הזה היה שם, הוא היה נקרא J'Adore and Loving It.
כפי שנאמר לדניאלה פרגמנט
ראה גם
בנות מגניבות והריחות שהן לובשות
איך ללבוש קלן לגברים בלי להריח כמו בחור
הריח האחד קתרין מאלנדרינו פשוט לא יכולה ללבוש יותר
למה גארנס דורה לובש ריח של גברים