טס הולידיי הוא בפיגוע סילון. היא חזרה ללוס אנג'לס לאחר חודש סוער של נסיעות לקידום ספרה החדש, האמנות הלא כל כך מתוחכמת להיות נערה שמנה: לאהוב את העור בו אתה נמצא. כשאני מביא אותה לטלפון, עבר פחות מיום מאז שחזרה מפריז, והיא עדיין מסתדרת. "בעלי ואני נרדמנו בשעה 8:30, ואז היינו ערים ב -3 לפנות בוקר. היינו ערים מאז 3 לפנות בוקר", היא אומרת.
עם זאת, הולידיי כמעט לא חדש בעבודה קשה. היא דגמנה במשך רוב חייה, מסע שהיא מתעדת בספרה. בספר, היא לוקחת אותנו מהניסיון הראשון שלה להמשיך לדגמן בגודל פלוס בתיכון ועד לסקר אֲנָשִׁים מגזין עם הכותרת הבלתי נשכחת הזו, "דוגמנית העל הראשונה בגודל 22 בעולם!" להפוך לשם דבר. היא גם לוקחת אותנו בחייה האישיים, מתארת טראומות ושמחות שהיא חוותה, ומגלה שהמסע שלה היה הרבה יותר קשה ממה שאנשים רבים מבינים.
התקשרתי להולידיי כדי לדבר על סיפורה של סיפורה, עצותיה בנושא טיפול עצמי וביטחון עצמי ומצב דוגמנות בגודל פלוס.
תוכן אינסטגרם
צפה באינסטגרם
מדוע החלטת לספר את סיפורך בצורה זו?
אני נשאל על הרבה דברים שאני מדבר עליהם בספר ללא הרף. אנשים אומרים כל הזמן, "איך השגת את הביטחון העצמי שלך?" או "איך הפכת לדוגמנית?" וגם, אני לא חושבים שהרבה אנשים מבינים עד כמה המסע שלי היה קשה להגיע למקום שאני נמצא בו, או שאני עדיין מתפתח ומשתנה. חשבתי, למה לא לכתוב ספר ולדבר על הסיפור שלי, ובתקווה לעזור לאחרים, ולשים את הכל במקום אחד?
מה היה החלק הכי קשה בכתיבת הספר שלך?
החלק הכי קשה היה לדעת מתי להפסיק, ואיך להיות בסדר עם הסיפורים שאני מספרת. זה בשום אופן לא כל חיי חיי, זה רק חלקים מהחיים שלי שקשורים לאופן שבו הפכתי לדוגמן. כל הזמן רציתי לפרט על כמה דברים יותר ממה שעשיתי, וכמה דברים שהייתי צריך לערוך. היה קשה לוודא שאני קשור לעוקבים שלי, ושגם אני נאמן לסיפור שלי.
אתה נהיה די אישי לגבי ההתעללויות שחווית וניצלת - איך דאגת לעצמך כשחזרה על זה?
כשכתבתי את זה, חזרתי לחלק מזה מחדש, והיה לי די קשה, במיוחד כי אני עסקתי בדברים לאחר לידה - בני הצעיר היה רק כמה חודשים כשהתחלתי לכתוב את סֵפֶר. ניסיתי להזכיר לעצמי שכל הדברים האלה קרו לי בתקופה אחרת בחיי, ואני מסוגל יותר להתמודד עם הרבה דברים עכשיו. כאשר התמודדתי עם רוב ההתעללות שלי, הייתי אם חד הורית עם לא הרבה כסף ולא הרבה משאבים, ולא הבנתי את עצמי ואת הגוף שלי - ועכשיו אני מצליח, ויש לי בן זוג תומך וחברים וקהילה של אנשים שאני יכול לדבר איתם ו לסמוך על. ניסיתי להיות אדיב עם עצמי ולהיות סבלני.
קרא עוד
הקֶסֶםפודקאסט: טס הולידיי על לאהוב את עצמך כרגע, כפי שאתהבפרק זה, מישל הדביקה את הדוגמנית, הפעילה והמשפיעה בתעשייה ממש בעיצומו של שבוע האופנה בניו יורק כדי לדבר על קבלה עצמית, טיפול עצמי ואהבה עצמית.
מה היו חלק מהדברים המתגמלים בכתיבת הספר הזה והוצאתו לעולם?
בשבילי, זה היה לראות אנשים מגיבים לזה וראו אנשים שמשתפים את "העצה של טס הולידיי לחיים" האהובים עליהם [סדרת טיפים הפזורים בספר].
האם יש טיפים לייעוץ לחיים שנראים מהדהדים ביותר?
הרבה מהם כמו האחרון, עצת טס הולידיי לחיים מס '333, שם שמתי, "עשיתי את זה! הנערה השמנה הזאת עשתה את זה! ואתה יכול גם לעשות כל מה שאתה רוצה. אל תתנו לרעיונות המוקדמים שלך או של מישהו אחר לגבי מה שאתה יכול לעשות לעכב אותך ". אנשים אוהבים גם את אלה שבהם אני מדבר על התאבדות ובריאות הנפש, והרבה אנשים שיתפו אחד שבו אני מדבר על כך שחיים טובים הם הנקמה הטובה ביותר באנשים שאינם תומכים אתה.
מדוע בחרת להכניס את המילה "שמנה" לכותרת שלך?
היה לי חשוב להסיר את הכאב מהמילה "שמנה", וידעתי גם שזה ימשוך תשומת לב של אנשים. הקריירה שלי נבנתה על קצת הלם, רק כי בשביל הרבה אנשים לראות מישהו קיים בגוף כמו שלי שאומרים לנו חברתית שהוא לא יפה או ראוי לאהוב אותו - לראות מישהו כמוני משגשג - הוא שנוי במחלוקת. זה מרגיז כמה אנשים. חשבתי שזה ממש חשוב לשים שמן בכותרת כי ככה אני בוחר לתאר את הגוף שלי. יש אנשים שצוחקים, ויש כאלה שלא, אבל אני חושב שזה דבר טוב כי זה גורם לאנשים לדבר.
ואיך אתה מרגיש לגבי "גודל פלוס" כמונח? אני יודע שחלק מהאנשים לא אוהבים את זה.
אני מרגיש שכמה אנשים [בצורה פלוס סייז] שלא אוהבים את המונח "פלוס סייז" מרוויחים מאנשים שתמכו בהם כל הקריירה שלהם. זה מתסכל, כי מעולם לא נעשה שימוש ב"גודל פלוס "בצורה שלילית או גנאי. אני מבין שהרבה אנשים לא רוצים תוויות, אבל אני תמיד אומר להם שאם נערה צעירה מחפשת את המילה "דוגמנית" היא הולכת לראות את ג'יג'י חדיד וגופות כמו שלה, והיא לא תראה אותי [אלא אם כן היא תחפש בגוגל "פלוס סייז" דֶגֶם"]. ייצוג ונראות חשובים. ולמרבה הצער, עד שתעשיית האופנה תדביק את זה, חשוב לאנשים שהם בגודל פלוס ואשר מרוויחים כסף בתעשיית הפלוס סייז בבעלותו.
היית פעיל בתעשיית האופנה במשך שנים, במהלכן דברים השתנו מאוד. מה גורם לך לקוות לגבי האופן שבו דברים משתנים?
אנו רואים יותר גיוון, ורואים יותר מעצבים שעושים בגדים לגופים גדולים יותר. יש לנו דרך ארוכה לעבור, אבל במהלך שבוע האופנה השנה, היה מרגש לראות כל כך הרבה גופים וגזעים שונים המיוצגים בצורה בגודל פלוס.
האם התחומים שבהם אתה חושב שעלינו לראות התקדמות רבה יותר?
יהיה ממש נחמד לראות עוד מעצבים יוקרתיים המסייעים לנשים בגודל פלוס. כי אנחנו הרוב - רוב הנשים באמריקה הן בגודל 16 - ויש לנו כסף ואנחנו רוצים להיות מסוגל לקבל את האפשרות להתלבש כמו אנשים שלובשים מה שנחשב למידות הסטנדרטיות של החברה פחית. [עורך. הערה: מידת הבגדים הממוצעת של נשים אמריקאיות למבוגרים היא 16, לכל א מחקר 2016.]
הלכת על המסלול במהלך שבוע האופנה בלונדון השנה - האם אתה רוצה לעשות יותר עבודות מסלול?
למעשה אף פעם לא ממש רציתי לעשות מסלול, ושנאתי את זה בהתחלה. כשעשיתי את שבוע האופנה בניו יורק בשנה שעברה, עשיתי רק תצוגה אחת, ולא היה לי נוח בכלל. השנה בלונדון נבהלתי, אבל כשעשיתי את זה די התרגשתי. ואז הלכתי לאירוע פלוס סייז בגרמניה בשבוע שעבר, ומצאתי את זה ממש מלהיב. אחת מחברותיי, דניס בידות, התאמנה איתי בסלון שלי. היא אמרה, "זה מה שאתה צריך לעשות כדי להרגיש יותר בטוח." אבל עכשיו, בהחלט הייתי רוצה לעשות יותר. אני יודע שאני לא דוגמן מסלול, ואני מבין את זה, אבל אני גם חושב, למה לא? זה תמיד היה, "אתה צריך להיות לפחות שמונה רגל ואתה צריך להיות בגודל מסוים", אבל אם אני יכול להתקיים ב את עולם הדוגמנות ולעשות מאמרים ועבודות קמפיין יפות, אז למה שלא יהיו לנו דוגמניות מסלול שנראות כמוני נו?
אתה כותב על קבלת ביקורת על גופך לא רק מטרולים באינטרנט, אלא גם מכמה בני משפחה וכמה שותפים לשעבר. איך אתה שומר על הביטחון שלך ברגעים כאלה?
אני יודע שאני מוקף בביקורת מתמדת, אבל אני צריך ביטחון גם ברגעים אחרים - אני מוצא טיולים ממש מלחיצים לפעמים, ויש מצבים אחרים שגובים את נפשי בְּרִיאוּת. אני מנסה להזכיר לאנשים להיות אדיבים לעצמם ולעשות משהו נחמד לעצמם. טיפול עצמי הוא באמת חשוב. חשוב לעשות רשימת מנטלים ולשאול, למה אני מרגיש כך? מה מניע את הדיבור העצמי השלילי? אני אהיה כמו, היי, אתה מרגיש רע בגלל זה וזה, ואתה צריך לקחת כדור צמרמורת ולעשות משהו בשביל עצמך, כמו ללכת לעשות ציפורניים או לצפות בנטפליקס כל היום. אני עושה משהו שגורם לי אושר ומוציא את הפוקוס מעצמי.
אתה גם כותב על איך קעקוע עזר לך להרגיש בנוח להציג את העור שלך - אתה יכול לספר לי יותר על זה?
יש לי כמה קעקועים ממש טובים ויש לי קעקועים ממש גרועים, וחלק מהקעקועים הרעים היו בגלל שלא ידעתי טוב יותר, אבל אני גם מאוד אוהב לעשות קעקועים גרועים. אני מוצא בזה שמחה. זה עזר לי לאהוב את הגוף שלי יותר, כי הקעקועים שלי מזכירים לי חלקים מסוימים בחיי.
אני חושב שזה דבר חזק לאישה שתעטר את גופה בכל דרך שהיא רוצה. אם אתה רוצה לקבל משהו טיפשי על הגוף שלך, אז עשה זאת. יש יותר מדי שיפוט לגבי מה קעקוע טוב ומה לא. אתה חי רק פעם אחת, אז אתה צריך ליהנות עם הגוף שלך ואופנה והחיים בכלל.
קָשׁוּר:
- טס הולידיי בדיוק חשפה מדוע התמונה הזו בגוף מלא גרמה לה להרגיש פגיעה
- טס הולידיי סלמס נעליים אדומות ושבעת הגמדים כרזה לשיימינג גוף
- טס הולידיי מפרסמת תמונות "לא מחמיאות" ותמונה לא מזוהה מסיבה חשובה