ג'ודית אור שקופה מדברת על משחק, הזדקנות ותפקידה כשלי פפרמן

  • Sep 05, 2021
instagram viewer

לציון 30 שנה להשקת המוצר הראשון שלו המבוסס על קוויאר, תווית טיפוח העור La Prairie שיתפה פעולה עם א קבוצת אמנים ליצירת "אמנות הקוויאר", תערוכה נודדת בהשראת אוסף הקוויארים של לה פרארי קַו. התחנה היחידה של התערוכה בארה"ב נמצאת ב ניו יורק ב- 7 בספטמבר 2017, והשחקנית והמפיקה ג'ודית לייט הייתה בהישג יד באירוע ההשקה ערב קודם. לקראת האירוע, היא קפצה לטלפון עם קֶסֶם לדון במשחק, הזדקנות, רייקי ועוד.

יש כמה דברים שמייחדים את הקריירה של כמעט חמשת העשורים של ג'ודית לייט. יש את הרוחב שלה - עבודתה נמשכת מתיאטרון לטלוויזיה ועד לקולנוע - וההוקרה שקיבלה: אחרי שעשתה אותה הופעת בכורה מקצועית בשנת 1970, אור המשיכה לזכות בשני אמי ביום על עבודתה באופרת הסבון חיים אחד לחיות, מככבת כאנג'לה באוור בסיטקום מי הבוס?, לזכות בשני טוני על הופעותיה בהצגות ערי מדבר אחרות ו המפלגות המורכבות, ותפקידים בסדרת הטלוויזיה בטי המכוערת, דאלאס, ושל ג'יל סולוואי שָׁקוּף. (היא הייתה מועמדת לאמי על הופעתה כשלי פפרמן שָׁקוּף זו השנה השנייה ברציפות.)

ואז יש עומק התפקידים של אור, בן 68, ממשיך לשחק. במקום שההזדמנויות שלה יצטמצמו ככל שהתבגרה, היא המשיכה לתאר דמויות עם "סיבוכים", כדבריה. קח למשל את שלי: כאשתו לשעבר של מאורה של ג'פרי טמבור, טרנסייה שיצאה ב

שָׁקוּףבעונה הראשונה, שלי היא "מצחיקה ומבוהלת ובודדה", אומרת אור - דמות שהיא יכולה לחפור בה. קֶסֶם שוחחה עם אור על היחס המתפתח של תעשיית הבידור לנשים (ונשים מבוגרות), ההתייחסות שלה להזדקנות והציטוט שאליו היא חוזרת כל בוקר כדי להישאר נוכחת.

התמודדת עם מגוון כל כך מגוון של דמויות. אילו אתגרים אתה מחפש כאשר אתה נכנס לפרויקט?

אדם, בן אדם, שמסתכל על עצמם מכל ההיבטים השונים - פסיכולוגית, רגשית, עצמם בגדול העולם, איך הם מתייחסים לנסיבות שלהם, בין אם הם מתייחסים טוב או רע, כך שאוכל לעשות הרבה עבודה על עצמי כפי שאני לחקור תפקיד וגם כדי שחקירה זו תהיה בעלת ערך עבור האנשים שחווים את הדמות שאני מתאר. תפקידה של שלי פפרמן שָׁקוּף יש כל מיני רמות וסיבוכים. אני תמיד חופר למשהו - וכמובן, בכל פעם שיש כתיבה מבריקה, זה משהו שאני קופץ עליו.

נראה ש נדיר מדי לנשים בתעשיית הבידור ימשיכו לקבל תפקידים מורכבים ככל שהן מתבגרות.

[תעשיית הבידור] הייתה מוכנה לראות אותי בהרבה דרכים שונות. זה משהו שתמיד הרגשתי מאוד מתחילת הקריירה שלי... מאיפה באתי תיאטרון רפרטוארי, בו שיחקתי מגוון תפקידים. אז זה תמיד היה בתהליך החשיבה שלי, וגם המנהל המנוח שלי, שנפטר בשנה שעברה, איתו הייתי איתו 36 שנים, [המיקוד] שלו תמיד חיפש דברים בשבילי אלו היו אתגרים, לקחת סיכונים, להראות לאנשים מה אני יכול לעשות, ולהראות לאנשים בתעשייה שאני מחויבת לעשות בחירות כאלה, והם הגיבו סוג.

אז זה באמת היה סוג של יחסים הדדיים ביני לבין האנשים התומכים והתעשייה שמקבלת את זה בי ומאפשרת לי - לא מְאַפשֶׁר אותי, אבל מברך אותי על זה. יש מעט מאוד אנשים, אם מישהו, שחושבים לגלם אותי כשלי פפרמן. אתה מסתכל על ג'יל סולובי ואומר, "מאיפה היא נודעת לזה?" אנשים לוקחים עלי סיכונים, ואני אסיר תודה לאין שיעור.

האם אתה מקווה שההזדמנויות לנשים גדלות?

זה השתנה בהדרגה עם הזמן, אבל עכשיו אנחנו מדברים על זה במונחים הרבה יותר רחבים, מונחים מורחבים יותר, מונחים חזקים יותר. אנחנו מדברים אליו והתעשייה מגיבה. עכשיו, יהיה נהדר אם הם היו מגיבים מהר יותר? בטוח. אבל תראו אנשים כמו ג'יל סולוואי, שיוצרים כך; תסתכל על אנשים כמו ריאן מרפי, שיוצרים תפקידים יוצאי דופן לנשים... אני חושב שככל שנתמקד ב [מה שקורה] וככל שנדבר על המקומות שבהם זה לא קורה, כך נמשיך את כל התהליך הזה קדימה.

ארגון נהדר הוא נשים בקולנוע, והם מדברים על זה כל הזמן - מדברים על נשים לא רק בתפקידי משחק, אלא גם על דברים שאנחנו מייצרים... עלינו לתמוך בנשים, עלינו לומר: "אני רוצה שזה יהיה במאי שהוא נשים", "אנחנו רוצים לתת יותר הזדמנויות, יותר אתגרים [לנשים]".

אתה היית גָלוּי לֵב גם על ההזדקנות ועל החשיבות של נשים שמדברות על ההתבגרות שלהן במקום לנסות להסתיר את זה. למה?

עלינו לדבר על [הזדקנות] כדי שנכבד את חוויותינו בחיים, נכבד את מי שאנחנו בכל רגע נתון. הלוואי שתוכל לחזור אחורה הוא לדעתי בזבוז זמן. זמן להבין מה עומד לקרות בעתיד הוא גם בזבוז זמן. זכור, ישנן שתי אפשרויות: אתה מתבגר או שאתה לא, ואני אקח את השנייה, תודה רבה.

וזה לא שאנחנו מתבגרים. זה שאנחנו בעצם מתבגרים. למעשה אנו מכבדים את המקום שממנו באנו, וכיצד עברנו בחיים. תראה את גלוריה שטיינם, תראה את הנשים המדהימות האלה שאני משתמש בהן כדוגמניות לחיקוי - תראה את אלינור רוזוולט, תראה את הלן קלר. אלה לא היו נשים שדיברו על "אלוהים אדירים, אני מזדקן", הם דיברו על התרחבות לעולם בדרכים מרכזיות, לשנות את העולם, לעשות את ההבדל, לקחת על עצמנו אתגרים ולהיות יותר ויותר מוכנים אליהם בגלל המקום שממנו הגיעו לפני.

אני גם חייב לומר שאני מסתכל על הקהילה הטרנסג'נדרית באשר לחיים של החיים בהיותי האני האמיתי שלך, כיצד [להיות] אותנטי ואמיץ. אני לוקח דף מהספר שלהם על האופן שבו אנו מכבדים את האמת של מי שאנחנו. אם אנחנו לא מתקדמים, אז ההזדקנות תהיה בעיה. זה יהיה סיבוך. נהיה עצובים. נהיה אומללים. נהיה אומלל במקום להיות בעל האמת על המקום בו אנו נמצאים ולאפשר לזה להיות האור הזוהר הניתן לעולם ולקהילה.

Allure הכריזה לאחרונה על שלה עֶמדָה נגד המונח "אנטי אייג'ינג", מתוך מחשבה שהוא גורם להזדקנות להיראות כמשהו שעלינו להילחם בו-

אני אוהב את זה!

מה היית אומר לעצמך הצעיר לגבי הזדקנות?

הייתי מספר לעצמי הצעיר - והייתי אומר זאת לכל עצמי צעיר יותר: "יהיה בסדר." כמו שבעלי אומר לי כל הזמן, אתה יכול להירגע קצת יותר. אתה יכול תהנה החיים קצת יותר. הייתי אומר באמת לאהוב לא רק את מה שאתה עושה או את מה שאתה משיג, אלא את היופי שבמהות של מי שאתה בדממה של עצמך, וזה עם "S." יש בנו מקום שקט שיודע הרבה יותר ממה שאנו נותנים לעצמנו קרדיט עבורו. אני אוהב את מה שאתה עושה בנוגע להסרת הביטוי "אנטי אייג'ינג". אתה רוצה לברך על התהליך.

הייתי אומר גם לא להיות כל כך קשוח עם עצמך. וזה לא אומר שאתה לא מאתגר את עצמך - זה אומר שאתה מזהה את הטעויות שאתה עושה ולומד מהן במקום להאשים את עצמך בהן או להכות את עצמך עליהם, שאתה לוקח הכל ואתה נושם סוג של חיים שאחר כך נושפים אותם שהופכים את העולם למקום טוב יותר בשבילך הייתי פה.

יש שני דברים שאני חושב עליהם הרבה, ואחד מהם הוא חסד, ואחד מהם הוא הכרת תודה. חסד ותודה הם מאוד מאוד חשובים לי... כמו כן, אני לומד רייקיוזה היה מאוד חשוב בשבילי. יש משפט רייקי שאני מתחיל את היום בו, כלומר, "רק להיום, אל תכעס. אל תדאג ותמלא תודה. התמסר לעבודה שלך. היו אדיבים לאנשים ".

זה נשמע מבוסס - אולי אצטרך לגנוב את זה.

יקירתי, את יכולה לקבל את זה! הוא זמין, אנא השתמש בו. אבל זה לא רק משהו שאתה פשוט אומר. אלה דברים שצריך להתכוון מהלב, ואתה צריך לעבוד עליהם. כולנו, כולל אותי מאוד, רוצים שהחיים יהיו קלים יותר ממה שהם. אני תמיד מחפש שקט נפשי כזה, ולא תמיד יש לי את זה. עם זאת, זה משהו שאני שואף אליו. אני חושב שכניעה היא היבט חשוב מאוד בחיים, פשוט למצוא את הדרך להיכנע לדברים שיכולים להתפרש בתוכנו כקשה.

האם תמיד ניגשת לתפקיד הכניעה בדרך זו?

לא! לא. לא לא לא לא. זה היה תהליך לאורך השנים וזה היה צריך לבוא בגלל שהייתי כל כך אומלל. הייתי כל כך אומלל בכל כך הרבה מובנים, פשוט עברתי את החיים ושאני רוצה שזה יהיה שונה, רציתי שהקריירה שלי תהיה מה שחשבתי שהיא צריכה להיות.

וכשהפסקתי לנסות לשלוט ביקום, התחלתי ללמוד. כשאתה מתנגד לדברים, זה הופך את הדברים להרבה יותר קשים. לא רציתי להמשיך להיות אומלל. לא רציתי להמשיך להיות אומלל. רציתי למצוא את הדרך למקום טוב יותר ולמקום אסיר תודה יותר, מקום שבו יהיה לי ערך רב יותר לאנשים סביבי ולעולם. וידעתי שאני לא יכול לעשות את זה אם אמשיך לנסות לשלוט ביקום, אם אמשיך לנסות לקבל את זה כמו שאני חושב שזה צריך להיות.

האגו חשוב מאוד לדברים מסוימים, כמו לא לקפוץ מגשר. האגו יעזור לכם לא לקפוץ מגשר. אבל יש גם דרכים בהן האגו יכול להשתלט ולגרום לך אומללות. וכך צפיתי באנשים שלא היו אומללים... רציתי ללמוד, ואני עדיין לומד. וזה החלק שאני מדבר עליו עם ההזדקנות. אני עדיין לומד, אני עדיין צומח, ואני עדיין עושה את הטוב ביותר שאני יכול בכל רגע.

הראיון הזה נערך ורוכז לשם הבהרה. עקוב אחר היילי טוויטר.


קָשׁוּר:

  • מגזין Allure לא ישתמש יותר במונח "אנטי אייג'ינג"
  • למה הלן מירן מאחלת שהיא אמרה "תזיין" יותר כאישה צעירה
  • 29 מפורסמים המתנגדים למונח "אנטי אייג'ינג"

insta stories